<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית רביעי שער שני</h1>
<h2>דף סא:</h2>
המפקיד ביד גוי או ביד ישראל חשוד, או שמשלח על ידם בשר או חתיכת דג שאין בה סנפיר וקשקשת וכיוצא בו מן הדברים שאם החליפן באסורין יש בהם איסור דבר תורה, צריך לעשות בהן חותם בתוך חותם, ומפתח וחותם כחותם בתוך חותם הם, כדרך שאמרו ביין נסך. [הפקיד בידם או ששלח על ידם בחותם אחד, ואין צריך לומר במפתח אחד, אסור, חוששין שמא טרח וזייף]. הפקיד או ששלח על ידם דבר שאין איסורו אלא מדברי סופרים, כמורייס ופת וגבינה שאפי' החליפן בשל גוים, אין בהן אלא איסור של דבריהם, אפי' בחותם אחד מותר, ומפתח אינו מועיל במקום חותם אחד. שלח על ידם ירך מנוקרת מותר, דחתוך זה ניכר הרבה ואין הגוים עושין כן, ואם בא לזייף עמל הוא בעיניו. שלח על יד גוי בהמה או עוף שחוטין בלא חותמות, אסורין שאין סימן השחיטה סימן לסמוך עליו. [אות אחת הרי היא כסימן אחד ושתי אותיות כשני סימנים].
